החלטה בתיק ת"פ 33280-03-13

כללי

1.         לאחר תיקונו של כתב האישום ובמסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם, שוטר במשטרת ישראל, כי ביום 24.6.2012 עצר עם שוטרים אחרים את תום ישראלי (להלן: "המתלונן"). הנאשם והשוטר שי משילקאר הובילו את המתלונן לכיוון בית העירייה.

            בהיכנסם לבית העירייה, כאשר הנאשם ושי אוחזים במתלונן בידיו הלם הנאשם פעמיים בפניו של המתלונן באמצעות אגרופו.

2.         בהתאם להסדר הטיעון טען ב"כ הנאשם כי מחוץ לבית העירייה המתלונן ירק על הנאשם. התביעה הסכימה כי הסרט שהמתלונן הגיש למח"ש הוא ערוך ועל כן אינה יכולה לשלול טענת היריקה על יסוד חומר הראיות הקיים בתיק.

3.         לאחר הרשעתו בעבירה של תקיפה סתם הופנה הנאשם לשירות המבחן שהתבקש להביע עמדתו גם לעניין ביטול הרשעתו שלהנאשם.

4.         מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם הינו אדם בן 37, נשוי ואב לשני ילדים בני 8 ו-11. הוא משרת במשטרת ישראל מזה 17 שנה ומוצב היום ביחידת תיאום פיקוח ואכיפה.

            שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא אדם בעל יכולת איפוק ושליטה עצמית.

            הנאשם הסביר את מעשהו כתוצאה מלחץ שנוצר באותה הפגנה אלימה אליה הגיע בלי ציוד מתאים ולכן איבד שליטה ופגע במתלונן. השירות התרשם כי האירוע נשוא כתב האישום הוא אירוע חריג עליו הנאשם לוקח אחריות. השירות בדעה כי הנאשם אינו זקוק להתערבות טיפולית.

5.         שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתו של הנאשם וציין כי נוכח העובדה כי המעשה אינו מאפיין אותו, לקיחת האחריות והחרטה וכן נוכח ההשפעה המכריעה של הפרשה על עתידו המקצועי כשוטר ופגיעה בדימויו העצמי ראוי לשקול את ביטול ההרשעה. 

            השירות המליץ להטיל על הנאשם ביצוע של"צ בהיקף של 120 שעות.

6.         התביעה מבקשת שלא לקבל את המלצת שירות המבחן. להשאיר את ההרשעה על כנה ולגזור על הנאשם מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

            התביעה מציינת כי לא הייתה כל הצדקה לפגוע במתלונן לאחר שנעצר. במעשה חמור זה הנאשם פגע לא רק במתלונן אלא גם בתדמית המשטרה ובאמון הציבור במשטרה.

7.         ב"כ הנאשם ציין כי ההפגנה במסגרתה נעצר המתלונן הייתה הפגנה אלימה מאוד וכי כוחות הביטחון התקשו להתמודד עם תופעות האלימות בהפגנה זו.

            הסנגור ביקש שלא להתעלם מן העובדה לפיה המתלונן ירק על השוטר עובר לתקרית האלימה.

            הסנגור חזר על טיעוניו מתחילת המשפט לפיהם במקרים לא פחות חמורים ואף יותר חמורים שוטרים הועמדו לדין משמעתי וסוגיית הרשעתם בפלילים כלל לא עמדה על הפרק.

            ב"כ הנאשם הפנה לעדויות שנשמעו ולמסמכים שהוגשו וביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן.

8.         מטעם הנאשם העידו מפקדיו, רפ"ק משה קראדי ונצ"מ נמיר מאיר. שני המפקדים ציינו כי יחידת מתפ"א הינה יחידה המתמודדת במצבים קשים ומתגברת יחידות אחרות באירועים רגישים כגון הפרות סדר בהר הבית.

            המפקדים ציינו כי הם מכירים את הנאשם מזה  מספר שנים. הם תיארו את הנאשם כאדם מאופק, נעים הליכות ומקצועי.

9.         הכלל במשפט פלילי הוא שאדם שמבצע עבירה פלילית מורשע בדינו. הימנעות מהרשעה או ביטול הרשעה הם החריג לכלל. המבחנים לאי הרשעה נקבעו בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ב(3), 337. ר"ע 932/85 רומנו נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 85(ד), 737 אי הרשעה אפשרית כשסוג העבירה ונסיבותיה מאפשרים הימנעות מהרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה מהותיים וכן כשהנאשם מצביע על פגיעה קונקרטית חמורה שתיגרם לו אם יורשע בדינו.